יקטה אוזונוגלו

[1] הסב את תשומת הלב בנוגע לדיכוי זכויות המיעוט כורדי בטורקיה, איראן ועיראק. תרגם קטעים מהתנ”ך וחלקים מהספרים של סופר הידוע קארל צ’פק משפה צ’כית לכורדית, כמו כן תרגם שירים וסיפורים כורדים לצ’כית ולגרמנית. אחרי ההפיכה צבאית בטורקיה בשנת 1971 קבל מלגת לימודים בצ’כוסלובקיה. הצליח ללמוד צ’כית ובשנת 1979 סיים את לימודיו בפקולטה לרפואה כללית של הואניברסיטת קארל (Univerzita Karlova) בפראג. בשנת 1978  ייסד יחד עם חבריו  ארגון בשם סהר הכורדי, ארגון דומה לתנועת הצלב האדום בארצות נוצריות. בשנת 1979 השלטונות לא האריכו את האשרה שלו וגורש מצ’כוסלובקיה. בדצמבר 1979 שימש כראש המשלחת של הסהר הכורדי בז’נבה. שם התקבל יחד עם עורך דין פרופ’ מענך על ידי הנהגת הצלב האדום הבינלאומי.

בתמיכתו של אגוד צרפת-כורדיסטן קבל מלגת לימודים במוסד מחקר צרפתי מכון פסטר בפריז. במרץ 1980 נסע כעובד הומניטרי של הארגון רופאים ללא גבולות לכורדיסטן האיראני ומאוקטובר 1980 גם לכורדיסטן העיראקי. בנובמבר 1980 דרכונו נשלל על ידי שלטון טורקי עקב פעילותו למען הכורדים. בשנת 1981 קבל מעמד פליט ברפובליקה הפדרלית של גרמניה ושיתף פעולה עם ארגון הומניטרי אמנסטי אינטרנשיונל (“ארגון אמנסטי הבינלאומי”).^[2] לאחר שנתיים ייסד עם חבריו את המכון הכורדי בפריז – Institut Kurde de Paris וגם את המכון הכורדי בבון, בעיר הבירה של הרפובליקבה הפדרלית של גרמניה באותה תקופה. עד שנת 1988 שימש  כמנהל המכון. בשנת 1986 טורקיה ביטלה סופית את אזרחותו. בשנת 1996 קבל אזרחות גרמנית. נכון להיום מתגורר ברפובליקה צ’כית. בשנת 2006 קבל פרס קריגל (Cena Františka Kriegla).

שנותיו הראשונות

אוזונגלו נולד ב-10 במאי 1953 בסילבן, פרובינציה דייארבקיר שבטורקיה.

בשנת 1971 הגיע לפריז ושם למד צרפתית. בין השנים 1973–1979 למד רפואה באוניברסיטת קארל בפראג כאשר נסיך כורדי האחרון צלאדטא בדיר קאן העניק לו מלגת לימודים.

בזמן לימודיו התיידד עם מתנגדי המשטר ועם רדופי משטר, במיוחד משורות של הכנסייה האדבנטיסטית, עבורם הוא הרצאה על ארץ ישראל.

בשנת 1975 יחד עם סטודנטים כורדים אחרים, נכנסו לשטחי שגרירות שוודיה בפראג ושם ארגנו שביתת רעב כמחאה על הסגרתם של הסטודנטים כורדים לידי משטרו של הרודן עיראקי סדאם חוסיין על ידי שלטונות צ’כוסלובקיה הקומוניסטית.

בשנת 1976 יחד עם מתנגדי שלטון קומוניסטי והאנשים אחרים ייסד את ההוצאת ספרים מחתרתית “עררט” (הוצאת ספרים כורדית הראשונה), שהוציאה לאור ספרי סאמיזדאט. ההוצאת ספרים הוציאה לאור את ספריו וספרים נוספים על כורדים ועל כורדיסטן בשפה צ’כית. 

ספרים

• Yekta Uzunoglu: Láska u Kurdů; Země Kurdů; Legenda o Kurdech (“אהבה אצל הכורדים”, “מדינת הכורדים”, “אגדה על הכורדים”), בהוצאה עצמבית בין השנים 1976-1979
• Yekta Geylanî: Kurdische Alphabet (“האלפבית הכורדי”), Yekta Geylanî, Bonn 1982
• Yekta Geylanî: Der kulturelle Völkermord an den Kurden in der Türkei (“השואה התרבותית של הכורדים בטורקיה”), Yekta Geylanî, Bonn 1982
• Yekta Geylanî; Thomas Bois: Kurdische Volksdichtung (“שירי עם כורדיים”), Kurdische Institut, Bonn 1986
• Yekta Geylanî; D. N. MacKenzie: Kurdische Grammatik ” דקדוק של הלשון הכורדית”- ספר יסוד, אשר ביסס את השפה הקורדית כשפה ספרותית כתובה. ), Kurdische Institut, Bonn 1986 – important work based on works of Celadet Bedir Khan and Roger Lescott.

• Yekta Uzunoglu: Kurdská přísloví, (“פתגמים כורדיים”), Lidové noviny, Praha 1993^[3][4]
• Yekta Uzunoglu: Výpověď, (“עדות”), Akropolis, Praha 2008, (front cover , back cover)
• V.Klaus, I.Kočárník, K.Dyba, J.Zieleniec, J.Lux, Y. Uzunoglu and others: Ekonomické perspektivy ČR (“פרספקטיבות כלכליות של הרפובליקה הצ’כית”), Meridian, Praha 1993
• UZUNOGLU, Yekta: „Islamistický TROJSKÝ KŮŇ v České republice“(“סוס טרויאני אסלאמי בצ’כיה”), Ostrava : Česká expedice, 2017, 118 s. ISBN 978-80-906487-2-2
  

  תרגומים

  תרגומים מהשפה הצ’כית לשפה הכורדית

   

• קרל צ’פק: “רור”, “המחלה הלבנה”, :אמא”, בהוצאה בלתי חוקית בכורדיסטן בשנת 1974
• מולייר : “נישואים בכפייה”, בהוצאה בלתי חוקית בכורדיסטן בשנת 1979 כ -“Zevaca bê dil”.
• “הבשורה על פי לוקס”,  1985
• ” הבשורה על פי מרק”, 1987

• ” יציאת מצרים”, 1988

   

  תרגומים מהשפה הכורדית לשפה הצ’כית

  אהמאד עריף, יקטא אוזונוגלו, וואצלב דנק:  “באזיקים חלודים אני משתוקק אליך”, בהוצאת אולגה קרילובה, פראג, 2009; Ahmed Arif; Yekta Uzunoglu, Václav Daněk: „Touhou po tobě mi pouta zrezivěla“ ; (Olga Krylová, Praha 2009)